משחקי השיחות של נתניהו

כן לשיחות קירבה? לא לשיחות קירבה? כן לשיחות ישירות? לא לשיחות ישירות? אלו הכותרות המדיניות של מדינת ישראל. במשחק  הזה, שבו משחקים נתניהו ואבו-מאזן יש מעט עובדות והרבה פרשנויות. קיסינג’ר שהוא היה מהלוחצים הגדולים על ישראל מעבר לים אמר פעם: “למדינת ישראל אין מדיניות חוץ, רק מדיניות פנים”.

למשל אולמרט יצא להרפתקה בלבנון כדי לשפר את קורות החיים שלו ברמה הצבאית, ולהיבחר שוב. שרון ביצע את ההתנתקות כדי להינצל מכתב אישום. מהלכים מדיניים ואף צבאיים קורים אצלנו לרוב בגלל צרכים קואליציוניים פליליים, או פנימיים בלי קשר למה שקורה בחוץ.

דיפלומטיה ומניפולציה:

ההסכם מדבר על הקמת מדינה פלסטינית בגבולות 67 שבירתה ירושלים, גירוש מאות אלפי יהודי יו”ש, חלוקת ירושלים, פתרון לפליטי 48 ו-67 (בבתיהם עפ”י הערבים).

לכאורה, הדברים שמדברים עליהם בממשלת ישראל לא תואמים את דעת הקהל הישראלית ובוודאי לא תואמים את בוחרי ממשלת ישראל הנוכחית. אז איך ממשלת נתניהו (כולל השרים הימניים שלה) נותנת לביבי להיכנס למו”מ כזה?

כי ביבי הצליח לשכנע אותם שהוא עובד על הערבים והאמריקאים. והם מקווים מאוד (לא בטוח בצדק) שהוא יספק את הסחורה ויכשיל את השיחות. אנשי הימין בממשלתו רוצים להרוויח זמן, לחכות להפלתו או להיחלשותו של אובמה, והם סבורים שכרגיל אפשר יהיה להכשיל את השיחות כפי שעשו בקמפ דייויד, באנאפוליס, ועוד.

ואיך האמריקאים מאמינים שביבי הנתמך ע”י קואליציה “ימנית” ברובה, יצליח להביא להסדר מדיני שלא בטוח שציפי לבני היתה חותמת עליו?

כי ביבי שכנע אותם (במאמצים גדולים) כי הוא עובד על הקואליציה שלו, ושהם ישרתו אותו עד לרגע האחרון, שהוא מחזיק אותם, ושברגע האמת אפשר לזרוק את הדתיים ולהכניס את “קדימה” במקומם, ואז לרוץ על כל הקופה.

עד עכשיו, ביבי הצליח לשכנע את אובמה (כולל יועציו היהודים!), האירופיים, ואפילו הליגה הערבית, שהוא באמת נהיה שמאלני אמיתי ומוכן “לויתורים כואבים”.

בחלק הזה של המשחק,  אבו-מאזן יצא בבמה הבינלאומית “סרבן שלום”. הוא מצידו יודע שהזמן משחק לטובתו הפעם (עם ההקפאה) ושהוא יוכל להשיג יותר אם הוא יחכה עוד קצת. (לסוף תקופת ההקפאה למשל).

פרשת רמון החדשה

השבוע מדינת ישראל התתבשרה בעוד “פרשת רמון” מרעישה: חיים רמון נפגש בבית מלון עם האחראים על המו”מ עם ישראל מצד הפלסטינים ושכנע אותם לא להסכים לשיחות ישירות. רמון, מבחירי קדימה, מייעץ לאויב להכשיל מו”מ עם ישראל – זו מכה לא קטנה למפלגת קדימה. מה האינטרס של רמון בסיפור הזה?

יש שמזכירים שלרמון קשר עם מרטין שלאף איש העסקים ש”קנה” פוליטיקאים רבים בארץ ורמון מתוכם. ואז לשלאף יהיה אינטרס כלכלי להכשיל את השיחות הנוכחיות או לדחות אותם.

יש שרואים את זה כצורך מפלגתי ישראלי. דרך קיום שיחות ישירות הליכוד  מצפה לנגוס בקולות המרכז -שמאל הישראלי השמור ל”קדימה”, ולהכין את עצמו לבחירות הבאות כמפלגת מרכז כדי לזכות בבחירות. מפלגתית, קדימה לא מעוניינת ב”הישג” כזה של הליכוד, ולכן היא רוצה לטרפד אותו.  כל זה למרות שביבי למעשה מקיים את המצע הפוליטי שלה.

מה היינו עושים במקומם?

הדרך האלטרנטיבית דורשת הרבה אומץ ואמונה, אך היא עדיין עדיפה לדעתי על כל ההידרדרות של השנים האחרונות והיא:

– קודם כל לבנות כמה שיותר, ולחבר התנחליות ע”י בניה.

– לפגוע בכלכלה הפלסטינית.

– לדכא את האויב שבפנים, לפגוע בקבוצות השמאל הקיצוני ע”י מעצרים, שב”כ, ריחוק, וגירוש.

– להתנות כל מו”מ לישות אחת השולטת בכל יש”ע. שאין טעם לדבר על פתרון שאינו כולל.

– להתחיל בחינוך דעת הקהל הלאומית והבינלאומית לכך שכל הקמת מדינה פלסטינית חדשה היא איום קיומי על ישראל וגם לא צודק היסטורית ומוסרית.

אבל, כניראה שבבמה הבינלאומית לא נוכל לשחק זמן רב את משחק הדיפלומטיה המערבית, ונהיה חייבים במוקדם ובמאוחר לטעון לעולם שזכותנו על הארץ באה בצו ה’ בתנ”ך, ולזכור שלעם ישראל ייעוד בעולם הזה, ולהתחיל לממשו.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *