מה קרה לערבים בעולם כולו?

עם תמונת הדקטטור האהוב הערבים זורקים גם חלק מערכי האיסלם

עם תמונת הדקטטור האהוב הערבים זורקים גם חלק מערכי האיסלם

מאז ומקדם רצו, דרשו והקימו המוסלמים והערבים בעולם כולו משטרים חזקים, דיקטטוריים, שבהם נוהגים כל העומדים בראשם להתעשר על חשבון עמם. בכל מקום הדבר היה מקובל, וכל ערבי שהיה מגיע במקום הרודן המצוי היה נוהג בדיוק כמוהו. לכן, יש להתבונן מה קרה בעולם הערבי, למה ההמון קם פתאום נגד מנהיגיו הדיקטאטורים והמושחתים ומבקשים שלטון אחר, דמוקרטי יותר, נקי יותר?

טפטוף הערכים המערבים:

במשך 40 השנים האחרונות, ובמיוחד בעשור האחרון, נפתח העולם הערבי דרך המדיה לעולם, ומשם למערב, ובראשם לארה”ב. דרך תעשיית הסרטים בהוליווד, הסדרות בטלוויזיה, הסרטים המצוירים, ואפילו הסרטים הדוקומנטריים, היצרנים משקפים ומציגים את דעותיהם, את ערכיהם, את אמונתם, בין שהדבר נעשה בכוונה ובין שלא. בין הערכים המשווקים, מוצאים את החירות, השוויון, היושר, היופי החיצוני, דחיקת הלאומיות המביאה מלחמות, האחווה, השלום, הפמיניזם, המשפט, ועוד. אותם ערכים שהמערב מתכוון לשאוף אליהם, גם אם במציאות אצלם התמונה שם לא תמיד ממש תואמת להם.

הנוער בעולם כולו, וגם בעולם הערבי, נחשף משחר ילדותו לאותם מסרים. והדור שגדל עליהם לא יוכל שלא להזדהות איתם, לפחות חלקית.

מנהיגים דתיים רבים בעולם חשו בתרבות הסרטים והרשת, בעיה ערכית אך לרוב הציבורים בעולם אין כוח לעצור בעד הצעירים היום להתחבר לאינטרנט, ומשם לעולם כולו, בין לטוב ובין לרע.

לכן קם ברוב מדינות ערב, דור שנולד לפני 30 שנה ופחות. הם כבר גדלו בתוך מיזוג של ערכים מקומיים ומערביים. אותו דור דורש גם הוא יושר, גם הוא דמוקרטיה, הוא יוצא לרחובות וזועק, מול מנהיגיו המופתעים שלא ראו את הנולד.

שתי התנועות במדינות ערב:

קיימות רק שתי תנועות ותפיסות במדינות ערב:

–         חילוני, כוחני, דיקטטורי , כגון בעת’ בסוריה, פת”ח ברשות, ירדן ועירק של סדאם. שלטון של איש אחד, לכל החיים בד”כ.

–         דתי פונדמנטליסטי, כגון איראן, החמאס. הוא המנסה להשליט את חוקי הקוראן על האוכלוסייה שלו.

בעולם כולו, בין דתי, בין חילוני, כל השלטונות מוקיעים את ישראל, ואין בהיסטוריית האו”ם מדינה ערבית אחת שלא הצביעה בכל הזדמנות נגד ישראל. חלקם חיים ממש בזכות שנאתם לישראל, חלקם עסוקים יותר עם ענייניהם הפנימיים.

התקדים של החמאס:

גם הרשות הפלסטינאית כמו כל שלטון ערבי היה מושחת עד היסוד מאז הקמתו: מספר פעמים תרמו האירופאים מיליארדי אירו להקמת ביוב העזה, וכל פעם הכסף נעלם בדרך והעיר נותרה עם ביוב הנשפך לים התיכון. בגלל זה נפל שלטון הפת”ח ביש”ע והחמאס ניצח בכל הרשות. הפלסטינאים מאסו ברשות דווקא בגלל חוסר היושר של מנהיגיה, וסוג של שלטון כגון חמאס מסוגל להחליף את הדיקטטורות החילוניות בכל העולם הערבי, ולתפוס טרמפ גם כן בעת מאס העם במנהיגיו המושחתים כפי שזה קרה תחילה בטוניסיה.

הלקח הפנימי לעתיד מדינת ישראל:

הלקח הפנימי שיש להסיק לכל ציבור שרוצה להשפיע בארץ, לטווח ארוך ובצורה בטוחה הוא לייצר תרבות אלטרנטיבית איכותית שתמשוך את הנוער, להכניס בתוכה את הערכים שהוא מאמין בהם. השמאל הישראלי החילוני תפס את זה ראשון והוא מחזיק ברוב אתרי האינטרנט לנוער ולילדים, כמעט בכל הקולנוע, והסדרות המופקות בארץ מקורן באנשי תרבות בעלי נטייה שמאלנית חילונית מובהקת. והם יודעים היטב שלא משנה מה ההורים והמורים ילמדו, כל מי שייחשף להם יושפע בסופו של דבר. במגרש התרבות הלאומי והעולמי, האיכות גוברת על הערכים, ויצירה ברמה גבוהה תמיד תצליח לשווק את הערכים הטמונים בה.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *