edited by victor
ארבע שבועות לפני ההצבעה: ההבלגה, נתניהו וסרקוזי | Only Israel

ארבע שבועות לפני ההצבעה: ההבלגה, נתניהו וסרקוזי

וויתרו על כל העולם באו"ם חוץ מהם. עכשיו זה מוביל להבלגה בדרום

וויתרו על כל העולם באו"ם חוץ מהם. עכשיו זה מוביל להבלגה בדרום

הצבא, ואפילו השמאל, לא מבינים את ההבלגה

מאז עידן אהוד ברק, "איפוק זה כח", הצבא לא הכיר כזאת הבלגה בדרום. לא נכנסים לעזה, לא מפציצים כמעט. מנסים רק לירות על משגרי הטילים בזמן שיגורם (כ-20 שניות). לשם כך כמות גדולה של כלי טייס כל הזמן נמצאים באוויר וממתינים, בתקווה לפגוע בטיל אחד או שניים. בינתיים, למדו הערבים איך לחדור את כיפת הברזל ומוכיחים את זה כל יום וכל לילה. אזרחי ישראל בכלל והדרום בפרט לא מבינים מה קרה לממשלתם. כאן, אנחנו נסביר למה הדברים כ"כ ברורים ומובנים…

משמעות ההצבעה בספטמבר:

3 תנאים צריכים למדינה חדשה כדי להתקיים:

–          הצבעה מוצלחת במועצת הביטחון: 5 חברים קבועים ו-10 מתחלפים הקבועים: ארה"ב, רוסיה, סין, צרפת, אנגליה. המתחלפים: לבנון (יושבת ראש), גבון, גרמניה, בוסניה, ברזיל, ניגריה, קולומביה, הודו, פורטוגל, דרום אפריקה.

–          אישור של 2/3 של האסיפה הכללית (193 חברים – כמעט כל העולם)

–          הכרזת העצמאות של ראשי אותה המדינה.

לא אמורה לקום מדינה פלסטינאית ב-20 לספטמבר מאחר וארה"ב הבטיחה את הוטו ה-89 שלה בהיסטוריה.

אז מה זה משנה?

1)      ארה"ב הולכת לשלם מחיר דיפלומטי אדיר מבידודה נגד כל העולם. היא תדרוש את המחיר הזה מישראל חזרה עם ריבית!

2)      יש משמעות גדולה לכל מו"מ ודעת קהל עולמית להצבעה שבה 155 מדינות העולם מצביעות נגד 10 בעד מדינה פלסטינאית בגבולות 67. זה חיזוק משמעותי לעמדת הפלסטינאים.

3)      באפקט הדומינו: מדינות רבות כבר יקבלו מספטמבר "דה פקטו" את הפלסטינאים כמדינה. יכירו בדרכון שלהם, ויעניקו להם מעמד כזה.

4)      הלחצים הבינלאומיים נגד ישראל יגדלו מאוד לאחר שהעולם ירגיש מאוחד בעמדה הפלסטינאית.

נתניהו שם את כל מבטחו באירופה והביא את ישראל למלחמה אבודה מראש

המדינות היחידות שישראל התאמצה לזכות בתמיכתן היו כמה מדינות באירופה. נתניהו נסע לשם והבטיח להן רבות (שהוא יביא הסכם…) כדי לקבל את התנגדותם למהלך הערבים. מרקל בגרמניה אמרה שהיא מקבלת את דבריו. סרקוזי נשיא צרפת אמר שהוא מתלבט. והוא יחליט מאוחר יותר. "הכל תלוי ברצינותה של ישראל במשא ומתן". החלטת צרפת, עשויה לחרוץ את הצבעתן של רוב מדינות האיחוד האירופי, אותן קולות שנתניהו שם מבטחו בהן.

מכאן נסגרה המלכודת על ישראל, תושבי הדרום ועוד מעט יו"ש:

–          הערבים יכולים לתקוף בשקט.

–          הישראלים לא יגיבו: מפחדים מתמונות קשות ב-CNN ומהצבעה רעה של סרקוזי ושאר אירופה.

–          מתקיימת מדיניות הבלגה בהוראת הדרג המדיני.

–          הליכוד ונתניהו מצטיירים כחלשים מול הבוחרים שלהם ומאבדים נקודות.

–          הערבים בעולם כולו (ובעיקר בצפון) מרגישים שישראל הפכה לחלשה יותר. זה נותן להם אומץ.

הודות לסרקוזי, לנתניהו וכמובן לכתב האישום על ראשו של ליברמן.

ננס הוא, מי שהוא חושב על עצמו ננס

מדינות רבות בעולם הצהירו בעצמן שהן מתלבטות לגבי ההצבעה של ספטמבר. משרד החוץ, מהסיבות שלו, לא טרח לנסות לשכנע אותן. השר לא נסע לאף מקום, גם סגנו לא היה פעיל במיוחד. הפלסטינאים ממש הופתעו וזכו להישגים נאים בעולם בזכות זה. עוד חודש וחצי לפני ההצבעה הגורלית. העמדה הרשמית של משרד החוץ:

–          "לא משנה מה הערבים יגידו, הם תמיד יקבלו רוב". זו אי-הבנה בסיסית בדיפלומטיה: יש הבדל בין רוב של 100 מתוך 193 ורוב של 160 מתוך 193. ההשלכות הבינלאומיות שלהם שונות לחלוטין.

–          "אין מה לעשות באפריקה – כולם הולכים עם הערבים". זה לא נכון. רוב צבאות מדינות אפריקה השחורה מבוססות במידה רבה על ציוד ישראלי, מערכות ושיטות  רפואיות בשימוש בקניה ומדינות נוספות.

–          "אין מה לעשות בדרום אמריקה: כולם ילכו אחרי צ'אבס". לא נכון: התכנסו בשבוע שעבר כל מדינות דרום אמריקה במדינת אל-סלבדור כדי לדון בנושא. רבים מהן מתלבטות או מתנגדות למהלך באו"ם. הפלסטינאים שלחו לשם נציגות מכובדת ומקצועית. למדינת ישראל כנראה זה לא היה חשוב. כולם נשארו בבית. באזור הזה של העולם, מדינות רבות קונות ציוד צבאי ורפואי מישראל. יש לרובם קשרים טובים עמה. אך במשרד החוץ, אף אחד לא ניסה להסביר להם את העמדה הישראלית.

–          "סין ורוסיה תמיד מצביעות עם הערבים": זה ברור. אומנם יש היום יחסים קרובים מאוד בין ישראל לסין והיה אפשר לבקש מהם שימנעו. זאת, למרות הקשרים החזקים בין סין לאיראן.

מי שלא ידע את גדולתו, בוודאי קטן ושפל (הראי"ה קוק – אורות)

באופן כללי. מדינת ישראל שכחה שהיא חזקה. שכחה שהיא מהווה יכולה להוות דוגמה לחיקוי לעולם כולו. היא שכחה את כל החסד שהיא עשתה באפריקה, בהאיטי, ביפן, ועוד. היא שכחה שיש לה מסר רוחני ומוסרי שהעולם מחכה לו. היא שכחה את ההישגים הכלכליים והטכנולוגים שלה שבהם כל העולם מקנא. היא חושבת כמו הילד המוכה של הכיתה: "כולם שונאים אותי, אין מה לעשות…". וכך היא מציירת את עצמה. כך חושבים גם בממשלה וגם ישראלים רבים. אף אחד בעולם לא יעריך אדם שחושב בעצמו שהוא לא שווה כלום.

מדינת ישראל גם שכחה שכל העולם הערבי מראה סימני התפוררות ואף אחד לא יודע מה יהיה אתם מחר. על עם ישראל להתנשא כארי מול העולם, הוא עוד יופתע מתגובתו.

2 תגובות
  1. משה פרבר
  2. michel

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *