edited by victor
הקשר שבין מוסר מוטעה ונפילה כלכלית | Only Israel

הקשר שבין מוסר מוטעה ונפילה כלכלית

מוסר מוטע יכול להרוס כלכלה, כפי שזה קורא בארצינו

מוסר מוטע יכול להרוס כלכלה, כפי שזה קורא בארצינו

דננו כבר בעבר איך מוסר מוטעה פוגע משמעותית בצמיחה הכלכלית הישראלית, איך "ניסויי שלום" על מדינה שלמה גרמו בנוסף לאובדן בנפש, לאובדן של עשרות מיליארדי ש"ח באוסלו, בהתנתקות, בהתעצמות החיזבאללה ועוד. נראה כאן איך התפיסה המוסרית שמסרבת לפגוע ברע, אלא רק מנסה למנוע ממנו להזיק, כושלת לאורך כל הדרך, ובסופו של דבר הורסת את כלכלת העולם כולו.

גדר הפרדה במקום מחסום פשוט והרתעה יעילה וכואבת

שירתתי פעם במילואים, במחסום ביו"ש. בדקנו רכבים ואנשים. ביום הראשון שמנו לב שכל בוקר אלפי אנשים עוקפים את המחסום ברגל במרחק של כמה מאות מטרים מאתנו. נוכחתי לדעת שלצבא היה אסור לעצור אותם, אסור לירות עליהם, אסור להעניש אותם, הרגשנו כולם מטומטמים ומיותרים. לא רצו לפגוע באויב, רצו למנוע הסתננות. בנו גדר מיותרת בעלות יותר מ-10 מיליארד שקלים, ובנוסף בג"צ חייב את המדינה להוסיף 2 מיליארד ₪ כדי "להקל על חייהם של הפלסטינים". לא קשה לצבא לייצר הרתעה יעילה כששאר מערכות המדינה מגבות אותו (פרקליטות, בית משפט, תקשורת), הדבר יעיל לא פחות מגדר אם לא יותר.

ביטחון: נשקים יקרים כדי לא לפגוע "בחפים מפשע" מהאויב.

לפני 10 שנים שאלו אחד מראשי פרויקט החץ: "אתה מאמין ביכולות הפגיעה של הטיל שלך?". הוא ענה: "נתנו לנו כאלה דרישות תכנון קשות… שלא ייפול בשטח ירדן, שחלקי הטיל שמיירטים יישרפו ולא יזיקו לירדנים, וכו', אז מה אתה רוצה?". גם כשמדובר בטילים מעזה ומלבנון, לא פוגעים באוכלוסיה ערבית "חפה מפשע", אז פוגעים באוכלוסיה ישראלית שהיא באמת חפה מפשע. בנוסף, מנסים פתרונות יקרים של מיגון (מיליארדי ₪), יירוט (כיפת ברזל – כל טיל = 350,000 ₪, סוללה שווה כמה עשרות מיליונים. , וזה לא כ"כ יעיל).

פלילים: מצלמות, ביטוחים, במקום חקיקה וענישה.

העולם "הנאור" קורס תחת אמצעי מיגון, התראה, שמירה, ביטוחים ועוד.  ברוב המקומות הפושע מנצח את המערכת. כל משק בית  מוציא אלפי שקלים בשנה בביטוחי גניבות שונים, כסף למימון עקיף לפשיעה למעשה. אבל קיימת אלטרנטיבה: חקיקה פשוטה, גיבוי לפשיטות משטרה באזורי "פשע חופשי" (נגב, כפרים ערבים…). אותה מדיניות שכבר ניסו אותה במספר מקומות הניבה בניו יורק למשל פירות יפים: הצליחו תוך מספר שנים להוריד את רמת הפשיעה ב-65%.

פשוט, כל עבירת רכוש זכתה שם להתייחסות מחמירה: הפסיקו לרחם על הפושע, כמו שהשמאל נוהג בד"כ ,אלא התחילו לרחם על הקורבן, שלא עשה דבר ונגזל. חוץ מהפושעים עצמם, כל העיר בירכה על הביטחון האישי שנוצר, דמי חסות כמעט נעלמו מהחנויות, תקיפות ושודים ירדו פלאים. הביטחון האישי סייע לצמיחה.

הגירה בלתי חוקית: מתקני כליאה יקרים, חוסר אונים במקום החזרה חמה.

סה"כ לא קשה לתפוס סודנים ואריתראים במדינת ישראל. הם מגיעים בקבוצות של כמה עשרות ורואים אותם באילת, ערד, עד שמגיעים לדרום ת"א. מי שמונע את החזרתם, זה בית המשפט, העיתונאים והקרן החדשה שמממנת את עיצוב דעת הקהל בנושא. צה"ל יכול היה לבצע חזרה חמה למצרים, בלי בעיות, רק שבג"צ אסר עליו. מציאותם בארץ גורמת לנזק כלכלי חברתי ודמוגרפי אדיר למדינה. גם כאן, השמאל משיקולים "הומניים", כביכול, מונע מהממשלה לטפל בנושא בדרכים פשוטות כמו מדינות אחרות.

אידיאולוגיה וצמיחה

היה ברור שחוסן כלכלי, וציונות קשורים יחד, שהאיש הפטריוט בעולם כולו תורם בצורה טבעית יותר למדינתו. אך מתברר כאן שהדרך הבטוחה, המהירה, והזולה ביותר להגדיל את הצמיחה, היא דווקא הסתערות אידיאולוגית על מוקדי שלטון השמאל במדינה. בידוע שהזדהותם האוטומטית עם האויב פוגעת לא רק בביטחון אלא גם בכלכלה.  כמו כן החברה הישראלית צריכה לקלוט שזה לא יעיל ולכן ואם כן לא מוסרי, לנסות למנוע את עושה הרע מלפעול במקום "לשכנע" אותו לא לפעול.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *