השינויים הצפויים בכלכלת העולם

העשור האחרון לא מתיר ברירה רבה למדינות רבות כדי לשרוד בכלכלה החדשה

הטכנולוגיה, הערכים במזרח ובמערב, יגרמו לשינויים עמוקים בעולם שאנחנו מכירים כבר בשנים הקרובות, ומדינות רבות תצטרכנה לעבור שינויים עמוקים כדי להמשיך להתקיים, גם באירופה, גם במדינות ערב. דרך ניתוח הנתונים הקיימים, ניתן לצפות במגמות המחכות לנו ברוב חלקי העולם.

הנתונים הכלליים החדשים בעשור הקודם

הטכנולוגיה שינתה את פני העולם בעשורים האחרונים, נדון בהם כאן, בצורה כללית בלבד. והינה עיקרם:

–          הארכת תוחלת החיים ביותר מ-10 שנים. בגיל הזקנה , האזרח נזקק לחברה ולא מייצר מזמן.

–          שיפור הרפואה המאפשר לסייע לחולים סיעודיים שנים רבות. חולים אלו נזקקים לכוח אדם רב.

–          נגישות האינפורמציה. המידע כבר לא שמור באולמי האוניברסיטאות הגדולות אלא שדרך האינטרנט נפתחו למעשה שערי החוכמה.

–          הוזלת ההובלה, ושיפור תהליכי בקרת האיכות: כיום ארה”ב מייצרת את הטנקים המתקדמים שלה במצרים, וצרפת ואיטליה העבירו את פסי יצור המכוניות שלהם לטורקיה.

–          יצירת תחרות אגרסיבית ביותר בכל התחומים ע”י סין בעיקר, כולל טכנולוגיות מתקדמות.

שקיעת המערב: אין ילודה. מזמינים הגירה, והופכים להיות חלק מאפריקה

בנוסף לתחרות, אירופה סובלת מבעית הזדקנות קשה:

הזוגות באירופה מביאים בין 1.2 (רומניה,ספרד) עד 2.05 (איסלנד) ילדים, כשרוב מדינות היבשת נמצאות מסביב ל-1.4 ילדים (כולל רוסיה).

במדינות ערב, הילודה ירדה משמעותית בשנים האחרונות ונעה בין 1.93 (טוניסיה) ילדים לאישה ל-7 (אפגניסטן), כשמדינות רבות התייצבו מסביב ל-3.2 (פקיסטאן, סוריה, ירדן,…).

באפריקה השחורה, נולדים רוב הילדים בעולם כיום, בממוצע 4.5 ילדים לאישה. (בין 2 ל 7.2).

מדינות באירופה זקוקות לכח אדם עובד כדי לממן את כל התנאים הסוציאלים שהם נותנים, בעיקר פנסיה ואישפוז מבוגרים. לכן קיימת הגירה מסיבית שהיא ברובה הגדול מאפריקה ומוסלמית.

מתברר שאותם מהגרים, לא נהפכו למערביים לגמרי, אלא שמרו לרוב את תרבותם, גם בתחום הכלכלי. ולכן אירופה הופכת למוסלמית ואפריקאית, לא רק מבחינה דתית אתנית וערכית, אלא גם נרשמת השפעה על היכולת הכלכלית שלהם.

להיות בעל כח קניה, לא פחות חשוב מלמכור בעולם המודרני

כל מדינה ש”קונה”, מייצרת יחסי תלות גם מצד המוכר. כמו כן, ישראל קונה מטורקיה, פי 3 יותר ממה שהיא מוכרת לה. האזרח האמריקני נותר הלקוח המבוקש ביותר בעולם. בגלל הסיבות האלו, טורקיה עוד לא ניתקה כל קשר עם ישראל (למרות “כבודם הפגוע”), והבנקים ממשיכים להלוות כל שנה למדינה עם החובות הגדולות בהיסטוריה. רוצים שהאזרח הישראלי ימשיך לקנות טורקי, והאמריקאי ימשיך לקנות מכל העולם. לכן, עולה החשיבות של גודל האוכלוסייה בכל מדינה.

הכלכלה המודרנית לא מעוניינת במשטרים בעלי עתיד בלתי ידוע

כל חברה בינלאומית שמבקשת להיות תחרותית, מחפשת מדינות בעלות כח אדם זול שניתן לייצר על אדמתן את מוצריה. הן בוחרות משטרים יציבים, שלא יפגעו להם ביצור בגלל אינטרסים אידיאולוגיים שונים (חרמות, סנקציות, מהפכות, הלאמה..). בגלל זה בכל מדינה ערבית שבה ה”אביב” התפשט, המוסלמים שנבחרו מנסים לשדר לעולם שלמעשה שום דבר לא השתנה אצלם. הם חוששים מאובדן השקעות זרות, כולל תיירות.

דאגה באו”ם מהילודה

האו”ם מנסה לצמצם את הילודה במדינות אפריקה, בגלל שאף אחת מהמדינות האלו, לא מסוגלת להתפתח בצורה כלכלית בקצב שבו היא צומחת מבחינה מספרית, ולכן פיצוץ מחכה להם בפינה. בניגוד לכך, מדינת ישראל היא מן המדינות היחידות בעולם, שגודלת מבחינה מספרית (2.75 ילדים / אישה, 1.8% גידול באוכלוסיה בשנה), וצומחת עוד יותר מבחינה כלכלית (4.5%). כבר הרחבנו על כך בעבר, שהילודה בישראל לא מהווה סכנה אלא הזדמנות לצמיחה דווקא.

שוב, הערכים מהווים מנוע מרכזי בכלכלה

המערב הנהנתן לא רוצה יותר ילדים, הוא לא יוכל להמשיך לספק תנאים סוציאליים גבוהים כל כך לעומת שאר העולם, ולכן רמת החיים תמשיך לרדת שם, ובהרבה. בנוסף לכך, הוא נכבש בסופו של דבר. כמו שהתרחש באימפריה הרומאית, התדרדרות הערכים הביאה להפלת האימפריה כולה.

המוסלמים והאפריקאים שכובשים את העולם בכוח הזרוע והדמוגרפיה שלהם, יצטרכו גם להתאים את עצמם לכללי המשחק של הכלכלה המודרנית: הם לא יוכלו להמשיך להתנהל ללא שדרוג ערכי בתחום הכלכלי (אינטגריטי, יושר שלטוני, כלכלה חופשית, לבנה ולא שחורה…).

בכל העולם, מתברר שהערכים כולם (פטריוטיות, יושר אזרחי, אינטגריטי, אבל גם בניית העתיד ע”י הילודה), תורמים לא פחות מאוצרות הטבע לקידום כלכלת מדינות העולם.