ההספד שלי לרב רוטר זצ”ל

הרב רוטר זכה לחולל מהפכה בתחום התקשורת בארץ

הרב רוטר זכה לחולל מהפכה בתחום התקשורת בארץ

ברצוני לשתף אתכם במחשבות שעלו לי בעת ההודעה על פטירתו של הרב ישעיהו רוטר בעל האתר rotter.net.

הרב רוטר (59) היה רב ודוקטור במחשבת ישראל, איש אשכולות, חרדי, לאומי, ימני, ממלכתי, איש עשייה, תקשורת וחסד, ובעיקר עצמאי. הוא לא היסס לכנות את נתניהו שקרן בכל מקום, למרות שבמשך שנים הוא העריך אותו. מפעל חייו הוא האתר שהוא ניהל ביד רמה. שם זכה לייצר הבדל בחברה הישראלית המודרנית.

“ניצן אור”:

הרב רוטר בחר לעצמו כינוי “ניצן אור”, ורק ביום מותו, קלטתי כמה הוא היה נכון ומתאים לו.

לפני הקמת האתר, השמאל היה שולט שליטה מוחלטת במדינה. המשטרה, השופטים, הממשלה, הערבים, יכלו לעשות כמעט ככל העולה על רוחם נגד הימין, וזאת למה? כי התקשורת הישראלית הייתה ממלאת תפקידה: שותקת, מקטינה, משקרת, מציגה את הדברים בצורה לא מאוזנת. ובסופו של דבר תורמת את חלקה בהנצחת שלטון השמאל במדינה.

בשנות ה-90, בחסדי ה’, הפכה היכולת לייצר אתר חדשות, לזמינה לרבים, ולא רק לגופים גדולים. קלטו את זה במשפחת רוטר, והבן נועם (אז בן 12) הקים את אתר החדשות הראשון בארץ מסוגו: כל אחד יכול להירשם ולהעביר ידיעות וסקופים, וגם להגיב חופשי עליהם.

הוא תפס תאוצה והגיעה עם הזמן למאות אלפי כניסות ביום.

הרב רוטר, איפשר לכל מידע להגיע לציבור הרחב. השמאל התחיל להבין שהוא כבר לא יכול לעשות הכל. רוטר שומר עליו. הציבור ידע בסוף, ו”האמת” (Pravda ברוסית), הפסיקה להיות הנכס הבלעדי של האליטות.

חשיפות רבות הגיעו לאתר רוטר, ונאלצו שאר האתרים גם לדווח עליהן אח”כ, או לאזן את דבריהם.

הרב רוטר היה ניצן האור של עולם התקשורת הישראלי. גם כשהאתרים השמאלנים נתנו לאזרחים להגיב על הכתבות שלהם, עדיין התגובות מצונזרות ע”י מדיניות האתר. עד היום שם, הכתבות מוטות לרעה, לרוב לכיוון השמאל.

 

מנהלים מכל סוג, דירוג גבוה בגוגל:

בגוגל קיים ציון (rank) שניתן לכל אתר ע”פ מידת החשיפה שלו. המספר הזה נע בין 0 (רוב האתרים בעולם) ל-10 (רק google). Facebook  הינו 9, ואתר רוטר… 5! זאת אומרת שהוא נחשב משפיע במיוחד בארץ. האתר אימץ שיטת ניהול דמוקרטית, שבה למרות דעותיו של הרב, המנהלים לא נבחרים ע”פ השקפתם אלא ע”פ הנוכחות שלהם באתר גם כן. יש שם גם שמאלנים וגם ימניים. באופן כללי, הכללים שבאתר הם די פשוטים, אין להביע דעות אישיות (רק למנהלים מותר), מומלץ להביא קישור לידיעה, גסויות אסורות, וכמו כן תמונות לא ראויות.

הרב היה נותן חופש מלא למנהלים לנעול אשכולות שלא נראים להם, או להרחיק זמנית חברים שהגזימו לדעתם. עדיין הציבור הימני (שהוא הרוב הגדול בארץ) מצא ברוטר את הבית שלו.

 

ציונות, זה לפרנס את האח, לא את האויב, ולא את השונא:

כבר יותר מעשרים שנה, אני דוגל בתפיסה שערכים שלא מתורגמים למעשים אינם קיימים. כל ערך, כל דבר שאדם טוען שהוא יקר לו, אך לא עושה עמו דבר, לא ממש קיים בעיניי.למשל, אם ציונים אנחנו, אז זה מתבטא בכל יום בחיינו, וכך אני משתדל לחיות:

–          לקחת פועלים אחים, ורק תמורת קבלה (שישלמו מס הכנסה), גם אם זה עולה לי ביוקר. לא עובד בשחור עם אף אחד, גם לא נהג מונית.

–          לעלות רק במוניות של תחנות “בוגרי צבא” כלשונם.

–          לקנות רק תוצרת הארץ (גם כשיש עדיפות למוצר מחו”ל, גם כשהוא יותר זול).

–          לא לקנות או לקרוא אף עיתון שמאלני כמו ידיעות, מעריב, הארץ. זה מכעיס ומחליש.

–          לא להאזין לרדיו שמאלני: קול ישראל, גל”צ, בוודאי לא להתקרב לטלוויזיה הישראלית.

–          לא להיכנס לשום אתר אינטרנט של השמאל: וואלה, ynet, nrg, ואחיהם.

רוב האנשים הימניים האידיאולוגיים שאני מכיר נכנסים יום-יום לאתרים שמאלנים האלו תחת התירוצים הבאים: “מה לעשות הם יפים יותר”, “אני רוצה לדעת מה הם חושבים”, “מה זה כבר משנה אחד יותר או פחות”, “האתר rotter הוא מיושן”.

אישית, יצא לי לקנות פרסום באתרים פופולאריים, והנה קצת ידיעות על דרך הפרנסה שלהם:

הם דורשים 30,000 ₪ ליומיים פרסום, והם מבטיחים תמורת זה כמה מאות אלפי “חשיפות”.

כן! הם חיים מהכניסות של כל גולש, גם אם הוא לא נכנס לאף אחת מהפרסומות שלהם, הוא מפרנס את האתר, ומאפשר להם להפיץ את ה”אמת” שלהם.

בגלל כל הסיבות האלו, מזה יותר מעשר שנים, אני לא נכנס לכל המקומות האלו, אלא מתוך הכרח גדול. אני מוצא את הכל באתר רוטר. שם, אפילו ידיעות מאותם מקומות, מועתקת (ברשות), אם הן חדשניות ע”י אחד הגולשים. ולכן  האתר רוטר הפך לדף הבית שלי, ואני נכנס אליו מספר פעמים ביום.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *